<h1>צרור החיים הדרך השני סימן י"א</h1>
<h2>דף קו.</h2>
ואינן רשאין המסובין לטעום עד שיטעום הבוצע. ודוקא כשהן סומכין אככרו של בעל הבית, אבל כשיש ככר בפני כל אחד ואחד וסמיך אככרו מכיון שבירך הבוצע יאכל כל אחד. וזה הדין בקידוש שאינן יכולין לשתות עד שישתה המברך, ואי איכא כסא בפני כל אחד ואחד ישתו. ומביאין ראיה לזה מההוא מעשה דאמרי ליה ליקדיש לן מר קדושה רבא, ואמ' מאי קדושה רבא, כל היכא דאיכא חמרא בפ"ה ברוך ברישא, ברוך בפ"ה ונגה ליה, כלומר שהה מעט, חזייה לההוא סבא דגחין ושתי קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו (קהל' ב'), ואומרי' והיאך היה שותה אותו הזקן קודם המברך, אלא משום דסמיך אכסיה. ושמעי' נמי מההיא עובדא שאין צריך לאכול ממה שבצע המברך או מכוס הברכה שברך המברך כאלו שמטילין מכוס של ברכה לתוך כוסם, הואיל ויש ככר שלם לפני כל אחד יטול מככרו ויוצא בברכה שברך בעל הבית. וכן ישתה מכוסו אם יש לפניו כוס שאינו פגום ואינן צריכים לשפוך מכוס של ברכה, דהא האי סבא גחין ושתי. ולא יברך ופיו מלא שנא' (תהלים ע"א) ימלא פי תהלתך.
